היום היה יום משמעותי,
ביקרנו בפלאשוב - מחנה הריכוז בעיר קרקוב, לאחר ביקור קצר בגטו קרקוב. הגענו למחנה שלו ציפיתי הכי הרבה, מחנה ששמו לא מזעזע אף אחד והוא לא אחד מסמלי השואה ומהסמלים לרצח ההמוני והמתוכנן של היהודים כמו אושוויץ - בירקנאו או טרבלינקה. עמדנו על גבעה ירוקה ועליה אנדרטה ניצבת בודדה, איפה שפעם היה פלאשוב, והקשבנו, הקשבנו לדברי המדריך, למידע, לסיפורים ובאיזשהו שלב אני ביקשתי לקרוא חלק מן העדות של של ניצול השואה שאותו ראיינתי בעבודת ההכנה למסע. היו שם סיפורי זוועות, כולם הצטמררו, עמדו בשקט, הקשיבו ובעיקר ניסו להבין מה הלך שם. מבחינתי התחושה הייתה חזקה יותר מאשר התחושה שהייתה במחנה ההשמדה אושוויץ, אין לי איך להסביר אבל כנראה שהשקט של המקום בניגוד לזוועה שבסיפורים המתוארים עד לפרטים הקטנים ביותר, היא ש"עשתה את העבודה".
חוויה משמעותית נוספת היום היה אירוע שמחת תורה באחד מבתי הכנסת היהודיים העתיקים בעיר קרקוב, צחקנו שרנו ורקדנו כמו מטורפים, הייתה אווירה של כיף, חיבור בין הקבוצה וחיבור לדת היהודית. אחר כך אכלנו ארוחה במסעדה טובה בעיר וצחקנו, סיום טוב ליום המוזר יחסית שהיו בו המון אירועים ותכנים.
לסיום, אני חייב להגיד שבאופן אישי התחושה קצת מוזרה כאן בפולין, אני לא יודע מתי להתרגש ובעיקר לא יודע איך. אני מאוד מקווה שאני אוכל לעכל בצורה טובה יותר את המידע והסיפורים בימים הקרובים כדי להתחבר בצורה הטובה ביותר ולנצל את המסע בדרך שתועיל לי ביותר.
ליעד אשכנזי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה