יום ראשון, 23 באוקטובר 2011

דרשה על פרשת השבוע, מאת יובל ריבלין, ערב שבת , וארשה

שבוע טוב להורים ולחברים היקרים, דבר ראשון, אנחנו מתגעגעים המון, ובטוחים שגם אתם אלינו, ולא יכולים לחכות לראותכם!
אני יובל ריבלין מיב' 3, ואתמול במהלך קבלת השבת אשר הקבוצה שלי עשתה, נבחרתי לספר על פרשת השבוע, היא פרשת בראשית, ולשאת עליה דרשה, וחשבתי למה לא לשתף את כולכם בדרשה שהקראתי.
מקווה שתהנו, תתחברו, ותלמדו קצת על מה שעובר כאן על כולנו.


שבת שלום.
השבוע, אנו מתחילים מחדש את הקריאה בתורה, והפרשה הראשונה בתורה היא פרשת בראשית, פרשה אשר מוכרת לכולנו, וכוללת את סיפורי הבריאה, עץ הדעת טוב ורע, גירוש גן עדן, רצח הבל, ומסתיימת לפני פרשת המבול אשר תסופר בשבוע הבא.
היום, אני רוצה להתמקד בפסוק מסוים מתוך סיפורם של קין והבל.  לאחר שקין רצח את הבל, אלוהים פונה אל קין כאילו בתמימות, ושואל אותו "היכן אחיך"?  קין עונה שהוא לא שומר אחיו, ולכן לא יודע היכן הבל. אלוהים עונה לו בכעס ואומר לו כי "קול דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה".
לאורך הדורות פסוק זה זכה לפרשנויות רבות. אחד מהפירושים מנסה להבין מדוע כתוב דמי ברבים, לאדם אחד. היום אני רוצה להציע פרשנות נוספת.
לאחר כבר חמישה ימים בתוך המסע, אני יכול להגיד שהתחברתי לפסוק זה מאוד.
אני רוצה להחזיר אתכם לרגע ליום השני של המסע, בו ביקרנו במחנות אושוויץ – בירקנאו.
עוד לפני שנכנסנו בשערי המחנה, ענינו אנו בעצמנו לתשובת קין לאלוהים "השומר אחי אנוכי".
התשובה היא חד משמעית כן. וניתן היה לראות זאת בבירור כאשר שמענו את החדשות מהארץ כי גלעד שב הביתה, ובבת אחת מודי עצר מן ההדרכה ומן ההסברים, וכולנו התחבקנו, שרנו, והתרגשנו עד דמעות.
לאחר מכן, כאשר נכנסנו בשערי המחנה, יכולתי כמעט מיידית להרגיש  באמת את קולות אחיי, אשר זועקים אלינו מהאדמה, בדיוק מאותה האדמה בה הם נרצחו, ועלייה אנו עמדנו ממש באותם רגעים.
ברגעים האלו, סוף סוף יכולתי להתחבר אל כל הסיפורים ששמעתי, וראיתי בסרטים. סוף סוף יכולתי להרגיש מה שהם הרגישו, יכולתי לראות במו עיניי היכן זה קרה, לעמוד באותו מקום, ולהמחיש לעצמי את כל אותם הסיפורים, ממש לנגד עיניי, מכיוון שזה קרה ממש פה, פה לפני שבעים שנים.
כל הרגש הזה בא ממש בן רגע, מרגע שדרכתי במחנה, ממש מחוץ לבית הבובות, צריף מספר ?.
שם סוף סוף יכולתי להרגיש, לראות, ולשמוע את קול דמי אחיי זועקים אלי מן האדמה. ואפילו לבכות.... לא פשוט לי בדר"כ להתחבר לסיפורי שואה...
קין, לאחר המקרה, המשיך את חייו. התחתן, הקים משפחה, בנה עיר, ויצאו ממנו צאצאים רבים מאוד. אך למרות זאת, אלוהים נתן לו אות, ואות זה גורם לו תמיד לזכור את אותו המקרה, ולעולם לא להפסיק לשמוע את קול אחיו, אשר צועק אליו תמיד מן האדמה.
בדיוק כמו קין, עלינו להמשיך לחיות את חיינו בטוב, לשמוח, להקים משפחה, ולהצליח בחיים. אך לעולם לא לשכוח את קולות אחינו אשר זועקים אלינו, ולהנציח אותם לעד.
דווקא את השבת הזאת, בזמן הזה, בו ישנן מחאות ענק במדינה, מהפכות גדולות בכל רחבי העולם, וכאשר גלעד שליט חזר סוף סוף לאחר חמש שנים הביתה, החלטנו לחגוג פה, בפולין, כולנו ביחד, להתפלל ולקדש את השבת הזאת דווקא פה, כדי להבין ולזכור.
בתחילת פרשת בראשית אמרנו שמופיע סיפור הגירוש המגן עדן. אבל גירוש מגן עדן לא אומר בהכרח לחיות בגיהינום, אלא כבין לבין, לחיות בטוב,  לשאוף להשתפר ולשפר אך במקביל גם לעולם לא לשכוח את הרע.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה